העשרה

כבר תקופה שהמחשב שלי עובד לאט, ממש ממש לאט, אבל עובד. אז כל עוד הוא נדלק אני המשכתי להשתמש בו מתוך מחשבה שהוא (ואני) עושה את העבודה (הרי הוא אפילו מצליח להתחבר לאינטרנט), עד שיום אחד צצו מלא התרעות על וירוסים שקצת הלחיצו אותי והחלטתי לפנות לגיסי שמבין בעניין

הוא הגיע (ממש כמו ביקור רופא) והתיישב מול המחשב. אחרי מספר דקות הסתכל עליי ושאל אותי: "איך את יכולה לעבוד עם המחשב הזה? הוא ממש איטי! אני מציע שנחליף את החלק הזה ונפרמט אותו ועוד כל מיני מילים שזרות לעולמי ואז יהיה לך מחשב שעובד כמו שמגיע לך".
שאלתי אותו מה צריך לקנות ואיפה והוא כהרגלו אמר: "מה זה משנה… אני אדאג לזה… כשיהיו לי את החלקים אעדכן אותך ואקח את המחשב בשעות הערב לטפל בו"

ובאמת כך היה, קנה את החלקים, לקח את המחשב, פירק, הרכיב, תיקן והחזיר לי ממש מטוס סילון

ובין לבין חשבתי לעצמי כמה שההתנהלות הזאת שלי מאפיינת את ההורות. אנחנו פועלים, מנווטים את עצמינו, נותנים מענה, פותרים בעיות, דואגים, מטפלים, מחבקים וכל עוד אנחנו 'מסתדרים' אנחנו ממשיכים. גם כשקשה וממש מאתגר, גם כשזה כבר לא מרגיש לנו כמו פעם, גם כשבתוך תוכנו אנחנו יודעים שזה יכול להיות אחרת… אנחנו ממשיכים כי בשורה התחתונה אנחנו מסתדרים

אבל בתוך ההתנהלות ההישרדותית הזאת אנחנו מפספסים את עצמינו, אנחנו כבר לא פועלים מתוך מקסימום היכולת שלנו ושכחנו את התחושה הזאת שפעם מילתה אותנו כאשר חווינו את עצמינו כהורים מעצימים, שפועלים מתוך בחירה מודעות. התרגלנו להסתפק בתפקוד בסיסי שמאפשר לנו להעביר עוד יום. כאילו הכל תלוי רק בנו ואם אין איזה משבר אקוטי אנחנו לא פונים לעזרה

ואני שואלת את עצמי: 'למה?', 'כי מה?' אם אבקש עזרה, מה זה אומר עליי? שאני לא מספיק טוב?… אז לדעתי זאת הנקודה שבה אנחנו מפספסים. לדעת לבקש עזרה זו גדולה, ההכרה בכך שאפשר יותר: יותר טוב, יותר נעים, יותר קל, יותר מקרב, יותר ביחד.. זאת הבנה שמשנה חיים. ברגע שאנחנו מבקשים עזרה אנחנו מאפשרים לאחר להיות חלק מהחיים שלנו, להיות שותפים, להיעזר ולהעצים אחד את השני. זה מאפשר לזה שלידנו להרגיש חשוב ומשמעותי בחיים שלנו, ונותן לנו את התחושה הנעימה הזאת שאנחנו לא לבד, אנחנו לא חייבים להיות לבד. אפשר שזה יחווה אחרת, צריך רק לדעת לבקש עזרה

אז בעצם זאת האמירה שלי כאן! אני מזמינה אתכם לא להישאר לבד בעומס החיים, תבקשו עזרה מהבן זוג, מקרובי משפחה, מחברים, מעמיתים, משכנים. תעשירו את עצמכם ותדרשו כלים ותמיכה שישרתו אתכם בלחוות את ההורות ואת החיים במלוא עוצמתם

אתם מוזמנים גם לפנות אליי ולקבוע פגישה בקליניקה שלי בבאר שבע… רק אל תישארו לבד!!!!